<h1>ראב"ן — ב"מ</h1>
<h2>דף כא.</h2>
ראובן היה מחזיק בבית אחד ושמעון מערער עליו לומר שלי הוא והלך שמעון ונתנה במתנה ללוי בעוד הבית ביד ראובן, לסוף הלך שמעון ותקפו לראובן לדין והוציאו מידו בדיינין, עתה תובעו לוי לשמעון ואומר אותו בית שהוצאת מראובן שלי הוא כי אתה נתתו לי במתנה ושמעון משיבו לא היה מתנה כי לא היה אז ברשותי. דין זה פסוק מדרב דאמר כל ממון שאינו יכול להוציאו בדיינין הקדישו אינו קדוש הא יכול להוציאו הקדישו קדוש, הכא נמי מתנתו מתנה כיון דשמעון יכול להוציאו בדיינין, ודוקא אם הוציאה שמעון בדיינין אבל אין יכול להוציאו בדיינין כגון שאין לו עדים והוציא שמעון מראובן בחזקה אין מתנת לוי מתנה, ודוקא מתנת מקרקעי אבל מטלטלי אע"פ שיכול הנותן להוציאה בדיינין לא קנה המקבל דא"ר יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אין יכולין להקדישו זה לפי שאינו שלו זה לפי שאינו ברשותו, הא דאמר רב כל ממון שאינו יכול להוציאו בדיינין הקדישו אינו קדוש מוקמינן לה במקרקעי דאינה נגזלת, והא דא"ר יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם א"י להקדישו מוקמינן לה במטלטלי, ותרווייהו הילכתא נינהו.
